משורר, עורך, צייר, פסיכותרפיסט, יועץ, מרצה, מורה רוחני ועוסק בטיפול בהילינג ובריפוי טבעי

מידע כללי:

נולד ב-28 בנובמבר, 1970, בשם יהודה ריקלין וגדל במושב שאר ישוב בגליל העליון. הבכור להוריו, יהודית גרשוני לבית לורנט (נישאה בשנית לאייל גרשוני, איש משמר-הגבול) ואהוד ריקלין, ששימש כסמנכ"ל 'אבוקדו גל' בקריית-שמונה וכמנהל כח-האדם ומנהל-הייצור בבית-האריזה, אשר החזיקו במשק חקלאי (עגלות לגידול ומטעי תפוחים ואבוקדו). לו חמישה אחים. חוה את תקופת מטחי ה'קטיושות', שנורו מלבנון על איזור אצבע הגליל. כיום מתגורר בחיפה עם בת-זוגו, אגאט לבית פלד (שטהל), פסיכותרפיסטית ועוסקת בטיפול בהילינג ובריפוי טבעי. חבר אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל ו'דגש – אגודת אנשי הספרות והשירה בישראל'.

נינם של חלוצי היישוב ובוניו, פרחה עליזה מלול, בת חסנה אסתר והרב אברהם ווזאן, פובליציסטית, שעסקה בהוראה ובטיפול (לימדה עברית, ערבית וצרפתית), והד"ר נסים יעקב מִלול (בנו של הדיין, הרב משה חיים מלול), משורר, סופר, מחזאי, מתרגם, עורך, היסטוריון, בלשן, פובליציסט ועיתונאי, אשר, בין היתר, חיבר את מִלון כיס עברי-ערבי ומִלון כיס ערבי-עברי (דביר, 1933) – הראשונים מסוגם. לאסלו לורנט, אחי-סבו מצד אחר, היה משורר, סופר ועיתונאי ממוצא הונגרי, שהתגורר בתל-אביב ועבר לווינה. המחזאי, המתרגם ובימאי התיאטרון והאופרה עידו ריקלין הוא בן-דודו מדרגה שניה.

הוא גם צאצאו של חסיד תנועת-חב"ד יצחק וייסל, אשר ארגן את מימונן והיה ממייסדיהן של השכונות מאה שערים ונחלת-יצחק בתל-אביב, שנקראו על שמו ("ויזרע יצחק... וימצא... מאה שערים"). סבו אישטוון (יחזקאל) לורנט הגה ויזם (בתמיכת השר משה קול) את הקמתו של מלון 'גן' המשפחתי בשאר ישוב, שזכה להצלחה, שנים רבות בטרם החלו תושבי המושב להתפרנס מענף-התיירות (לרוב מהשכרת 'צימרים'). הדוד רבא שלו אברהם מלול כיהן כשופט מחוזי בבאר שבע ובתל-אביב, ושופט בית-המשפט המחוזי (תל-אביב) בדימוס מאיר יפרח הינו קרוב-משפחתו. זוגתו מתייחסת על רבי מנחם מנדל מורגנשטרן ('הרבי מקוצק').

מילדות נוהה אחר האמנויות. הרבה לקרוא ולהאזין למוסיקה קלסית (בעיקר זו של מוצרט, בעקבות הסרט 'אמדאוס') ולמוסיקה עתיקה, שר וחלם לצייר. בבית-סבתו בתל-ברוך גילה את קסמם של כרכי כל כתבי והתקופה לצד ספרי ספרות כללית מופתיים. מכיתה א' לקח חלק בכל עיתוני בתי-הספר, בהם למד, שימש כסגן יו"ר ועדת-העיתון בביה"ס היסודי (וכחבר מערכות-העיתונים בתיכונים השונים), וכתלמיד, כתב לעיתון המועצה האזורית מבואות החרמון, 'הדי מבואות'. כמו כן, יזם וכתב עיתונים בעבור כיתתו ויישובו (עם חברו בן שאר ישוב, ערן וינברגר, ששימש כ'עיתונאי צעיר' בקול ישראל). בהיותו בכיתה ו', שר לפני נשיא-המדינה יצחק נבון בביקורו באיזור והשתתף בתכנית-הרדיו לילדים 'לבת, לבן, ולמי שמתעניין' ברשת א' עם רעיה אדמוני, עורכת ומגישת תכניות-רדיו ומדבבת בתכניות-טלוויזיה.

למד בבית החינוך המשותף 'עמק החולה' בכפר-בלום ובביה"ס התיכון, המקיף, 'מעלות' ע"ש דנציגר (בשמו המקורי) בקריית-שמונה. סיים את שבוע ההכנה לצה"ל כחניך למופת ונבחן לגלי-צה"ל. ב-1989 התגייס לחיל-האוויר ובהמשך יועד לקצונה במערך-האבטחה של החיל. לאחר תפקיד מפעיל-מעכ"ן (מערכת-כינון מבוססת-ה'פרָש') וקורס-מ"כים שירת, לבסוף, בכוחות-הנ"מ (נגד מטוסים. מ-2011 'מערך ההגנה האווירית') כמפקד צוות מכ"ם-ה'רמית' בגדוד תותחי ה-40 מ"מ (881). על שירותו הוענקו לו תעודות-הערכה ממפקד אגד נ"מ צפון, אותה עת, זאב (ווֹוָה) צוק-רם, וממפקד חיל-האוויר דאז, אביהו בן-נון, ואות מצטיין הנשיא ליום-העצמאות תשנ"א (מידי הנשיא חיים הרצוג). בין השנים 1994-1996 למד בחוגים למדעי הרוח והחברה באוניברסיטה בחיפה, לשם עבר בתום תקופה קצרה בקריית-שמונה ובקיבוץ שדה-נחמיה.

בזמן זה נחשף להשפעתם של נתן זך, ממשוררי "דור-המדינה" וחבורת 'לקראת' ופרופסור בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת-חיפה (אף, כי לא למד אצלו), חתן פרס ישראל (1995), ושל משוררי שנות ה-80 של המאה ה-20. אז נכתבו השירים, שלימים כונסו לספר-ביכוריו (תמוז, 2003) ומהווים את פרסומיו המקצועיים, המוקדמים.

כדרך למימון לימודיו האקדמיים ולמחייתו, התנדב ביחידה למעורבות חברתית באוניברסיטה – בהצטיינות – ובתכנית ייחודית במסגרת 'פר"ח' (פרויקט חונכוּת), עבד (בין היתר) כמאבטח במתקן של בזק בגבעת-האנטנה (ח'רייבה), שבהר-הכרמל, ובמשרות אחדות באגודת-הסטודנטים, והשלים את קורס מדריכי חוגי הסיירות של החברה להגנת הטבע.

בתור סטודנט שימש גם כמזכיר תא 'סלע' ויצא בשליחות 'נתיב' (לשכת הקשר) במשרד ראש-הממשלה והתק"ם (התנועה הקיבוצית המאוחדת), לדניפרו (לשעבר דניפרופטרובסק), אוקראינה, ערש-אבותיו, כ'מורה צעיר'. פעל במרכז-התרבות הישראלי בעיר ובסביבתה לעידוד זיקת יהודֵי חבר המדינות ליהדות ולמדינת-ישראל ולעלייתם לארץ, לעיתים בשיתוף עם נציגי הסוכנות היהודית במקום. בתוך כך, קידם יוזמות בתחומי הביטוי האמנותי והשירה העברית, הציג בדניפרו תערוכת-יחיד מציוריו ושפט בתחרות-ציורים לילדים ונוער. משחזר ארצה, התקבל לחוג לאמנות – יצירה באוניברסיטה ואחרי כן זכה בפרסים בתחרויות-אמנות, שקיימו אוניברסיטת-חיפה ואגודת-הסטודנטים בה.

מ-1995 השתלם אצל שחף לב, במפגשים וקורסים של זרם-ה'אימֶן' ('Emin'), ב'הקולג' הישראלי לרפואה אלטרנטיבית (משלימה)', במכללת 'מדיסין', במכון 'נורד' ואצל מורים אחרים בייעוץ, מתן-הרצאות והנחיית-קבוצות בתחומים ובנושאים של התפתחות אישית ורוחנית, בטיפול ובאימון באמצעות קלפי-הטארו ככלים לפיתוח-המודעות ובעזרת קלפים נוספים, כמו גם בטיפול בהילינג ובריפוי טבעי. קריין רדיו וטלוויזיה בהכשרתו. ב-2020 הוסמך ע"י הד"ר חיים אורון לטיפול בפסיכותרפיה הוליסטית בגישת-הפסיכוקיברנטיקה, אישית.

בד בבד התנדב ב'גן הילד' חיפה – מרכז לבעלי צרכים מיוחדים, ובעמותת 'אתגרים' לספורט אתגרי, העצמה ושילוב חברתי של אנשים מיוחדים.

ב-1998, בשל קשיים משפחתיים וכלכליים, עזבו אגאט סאטוֹרי והוא את חיפה, ובמשך שנה חיו השניים בכרמיאל.

שינה את שמו, תחילה ליהודהע אור, ומאוחר יותר (ב-2003) לתוֹת הֶרְמֶס סאטוֹרי, בהשפעת תנועת האנתרופוסופיה – מדע-הרוח, מיסודו של הד"ר רודולף שטיינר (1861-1925), ובעקבות תוֹת הֶרְמֶס האטלנטי-מצרי והזן-בודהיזם היפני (מתרבויות-העולם, נמשך במיוחד למצרים העתיקה, בה נודע תוֹת/תחות/דג'חותי כאל השירה, התקשורת הכתובה, הקסם, המוסיקה, הירח ועוד).

בגיל 8 החל לכתוב שירים, סיפורים ומחזות, ובגיל 11 פרסם את שירו הראשון. ב-2010 חיבר וערך את חוברות 'ארקדיה' (ספרות מקורית, אין-סופית). השתייך לקבוצת 'השראה צפונית' החיפנית עם משוררים שונים, בהם הפרופ' יוסי גמזו (בנוסף היה פזמונאי ומתרגם), זוכה פרס אקו"ם (2013). כן הוזמן לערוך גיליון של כתב-העת הספרותי 'סלון הדחויים'. ב-2023 התפרסם בירחון למנויים 'המוסיף' טורו ברוח מהות-האדם, 'תיבת-הבריאוּת'. כאמור, רק בשנת 2003 – והוא בן 32 – ראה אור ספר-שיריו, בשחור הקר העמוק של הלילה. יצירתו הוכרה ונתמכה ע"י הסופר, המבקר והעורך, הפרופ' גבריאל מוקד, שהתרשם ממנו והדפיס משירי-הקובץ (וחדשים) בכמה גליונות וכרכים של 'עכשיו', כתב-העת המשפיע והוותיק שלו (יצא לאור בשנים 1957-2018), המשורר, הסופר ואיש-העסקים, הפרופ' מירון ח' איזקסון, וע"י חתן פרס ישראל (2010) ומי, שזוהה בעיקר עם תפקידו כשר-החינוך, אהרן ידלין.

שירים נוספים, תרגומים ומאמרים, פרי-עטו (וכֵן ציוריו), הופיעו והוצגו באסופות ובכתבי-עת ספרותיים רבים אחרים, בעיתונות, בתקשורת, במרשתת ובכ-40 תערוכות וכנסים בארץ ובעולם מ-2009, ברציפות. בין בימות אלו: כתבי-העת, שבדפוס, 'הליקון', 'מאזניים', 'משיב הרוח', 'נכון' ו'עיתון 77', העיתונים 'ישראל היום' ו'מעריב', תכניתה של קריינית-הרדיו אורלי מורג 'בימת-שיר' בתחנת המוסיקה הקלסית, קול-המוסיקה; והתכנית 'שי לשבת' ברשת ב', בעריכתו ובהגשתו של שדרן קול ישראל, ממייסדי להקת-הנח"ל, שמואל שי, כתבי-העת הדיגיטליים 'יהי' ו'נתיבים' ואתר 'ליריקה', תערוכות-אמנות בבית ציוני אמריקה ובברלין ו'הקברט היהודי' בלונדון. שיריו גם תורגמו לאנגלית ולסינית.

עוד זכה בפרס היצירה לסופרים עבריים על-שם ראש הממשלה לוי אשכול; ובמענקי קרן יהושע רבינוביץ' לאמנויות, תל אביב, על תרומתו לחיי התרבות והאמנות בישראל (מ-2017), והשיג את מענק-התמיכה של אגודת הסופרות והסופרים (2021).

תפקידים בעבר ובהווה:

- סגן יו"ר ועדת-העיתון בביה"ס היסודי 'מבואות החרמון'
- יזם וכתב עיתון בעבור כיתתו (ח') בבית החינוך המשותף 'עמק החולה'
- חבר-המערכת בעיתוני ביה"ס 'עמק החולה' והתיכון ע"ש דנציגר, ובעיתון-הספריה של האחרון
- עורך 'עלה רש', עיתון מושב שאר ישוב, עם ערן וינברגר
- מפקד צוות מכ"ם-ה'רמית' במערך-הנ"מ (ההגנה האווירית) של חיל-האוויר. על שירותו הצבאי הוענק לו אות מצטיין הנשיא
- עוזר אחראי מחלקת 'משרדית' ומחסנאי במפעל 'חוליות' בשדה-נחמיה
- חונך מצטיין ביחידה למעורבות חברתית באוניברסיטת-חיפה. כן היה חונך בתכנית 'פר"ח בטבע' באוניברסיטה
- מאבטח במתקן בזק בגבעת-האנטנה, שבהר-הכרמל
- מזכיר תא-הסטודנטים 'סלע'
- 'מורה צעיר' בשליחות 'נתיב' בדניפרו, אוקראינה
- יועץ, מרצה, מורה רוחני ועוסק בטיפול בהילינג ובריפוי טבעי
- התנדב ב'גן הילד' חיפה
- מחבר ועורך חוברות 'ארקדיה'
- מורה ליוגה בקבוצת 'ריצה קלה', בה התאמן
- מדריך-ריצה בעמותת 'אתגרים' (בהתנדבות)
- נמנָה עם קבוצת-המשוררים 'השראה צפונית'
- חבר אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל
- בעל הטור 'תיבת-הבריאוּת' בירחון הספרותי למנויים 'המוסיף'
- חבר 'דגש – אגודת אנשי הספרות והשירה בישראל'

הספרים של תוֹת הֶרְמֶס סאטוֹרי:‏
(1 ספרים)

בשחור הקר העמוק של הלילה
(ה'תשס"ג 2003)
תמוז

ספרים שהשתתף בהם:‏
(36 ספרים)

אשכולות פואטיקה – הוצאה לאור

אשכולות פואטיקה – הוצאה לאור

דרור לנפש

כתב הוצאה לאור

מגזין השראה

ביטאון שירה – הוצאה לאור

ביטאון שירה – הוצאה לאור