מידע כללי:

נולד בשנת 1950 בתל־אביב, שם גדל והתחנך. התגורר בירושלים. למד בבית הספר לקולנוע בלונדון, היה מהנדס אלקטרוניקה וגם מדריך תיירים באזור המדבר.

שיריו פורסמו בעיתונים ובכתבי העת. הוציא חמישה ספרי שירה, ספר נוסף של שיריו שיצא לאחר מותו וכן שני ספרי שירה לילדים. קיים סדנאות לכתיבה יוצרת וערך ערבי קריאה שבהם דנו בשיריו. היה לו סגנון ייחודי, הוא נהג להפוך את הדוחה והמזעזע ביותר לכלי לשוני מיוחד. שיריו תורגמו לשפות רבות: ערבית, אנגלית, צרפתית, פולנית, רוסית, סרבית, קרואטית וספרדית.

היה מתרגם, מעמֵד, נקדן מקצועי ומכין כתבי יד לדפוס. זכה בכמה פרסים ספרותיים: פרס קרן תל־אביב, פרס קרן ירושלים לשירה על שם אורי צבי גרינברג, פרס אקו"ם וחתן פרס ראש הממשלה על שם לוי אשכול בשנים 1995, 2004.

נפטר בשנת 2012 גיל 62 לאחר מחלה ממושכת.

תפקידים נוספים:

- מהנדס אלקטרוניקה

- מדריך טיולים באזור המדבר

- מתרגם

- נקדן מקצועי ומעמד

- מכין כתבי יד לדפוס

- מורה לשירה

- מנחה סדנאות שירה וכתיבה יוצרת

- עורך ערבי קריאה ודיונים בשיריו

זכיות ופרסים:

- פרס קרן תל־אביב

- פרס ירושלים לשירה ע"ש אורי צבי גרינברג

- פרס אקו"ם

- פרס ראש הממשלה : פרס היצירה לסופרים ומשוררים ע"ש לוי אשכול (1995, 2004)

קישורים:

- "נפטר המשורר רמי דיצני", מאת מערכת YNET

- "המשורר רמי דיצני מת בגיל 62", מאת עידו בלאס, הארץ

- "הדי ג'יי של השירה", מאת גלעד מאירי, מוסף מקור ראשון, מערכת שבת

- "בין הבזוי לנשגב", מאת אלי הירש, ידיעות אחרונות

- "להטוטן של מילים", מאת יחזקאל נפשי, NRG

- "על המשורר רמי דיצני", מאת שלמה שפירא, הבלוג של שלמה שפירא

- "קסמו של שביל החלב", מאת ברוך תור־רז, הארץ

- "הזיגוג הדק", מאת עמר שוורץ, הארץ

- ביקורת על הספר "ארץ זבה" מאת מערכת מקום לשירה

- ביקורת על הספר "משירי מדור נכות רוח" מאת דרור בורשטיין

- ביקורת על הספר "שירים בבשר המיוסר" מאת אלי הירש

מידע נוסף:

- רמי דיצני בוויקיפדיה

- רמי דיצני בלקסיקון הספרות העברית החדשה

הספרים של רמי דיצני:‏
(8 ספרים)